רגע אחרי שהפכתי לאמא, או יותר נכון- רגע אחרי שגיליתי את שני הפסים בבדיקה, הרגשתי שהכל נחת עלי בבת אחת.
רשימות על גבי רשימות של קניות של צעצועי התפתחות מומלצים החלו לנחות לתיבת המייל שלי ואני, הריונית מתחילה מה אני כבר מבינה, רצתי הישר אל החנות הקרובה. תוויות כמו “מעודד התפתחות” הוצמדו כמעט לכל פריט, הכל היה נשמע חשוב והכרחי ומהר מאוד מצאתי את עצמי מוצפת, מבולבלת ולא מעט מנוצלת.
עם הזמן הבנתי שמדובר תעשייה משומנת היטב שלעיתים לא רק מוכרת מוצרים שאינם הכרחיים להתפתחות של התינוק שלנו אלא חלקם אף עלולים להזיק לו.
אז החלטתי לעשות סדר. סדר להורים החדשים, הוותיקים, המבולבלים, לאלו שרוצים להבין אחת ולתמיד מה צריך ולא פחות חשוב- מה לא צריך.
דווקא היום בעולמינו השופע הסחות דעת ורעשים חשוב לשים את רגשות האשם בצד, להבין מה באמת טוב לתינוק שלנו ולהגן עליו עד כמה שנוכל מהפרעות ורעשים מיותרים. למשימה החשובה הזו גייסתי את מדריכת ההתפתחות ויטל זוארץ פליישר, מאבחנת ומדריכה מוסמכת לליווי התפתחותי לתינוקות בשיטת “צעד ראשון” ויחד בנינו לכם סל קניות אופטימלי, מצומצם ומדויק לתינוקות מגיל לידה עד חצי שנה.
המשך בבלוג "צריכה אחרת" בקישור המצורף

פורסם בבלוג "צריכה אחרת" –  בלוג צריכה אחרת : צעצועי התפתחות מומלצים

הפוסט צעצועי התפתחות מומלצים- המדריך לקנייה נבונה הופיע ראשון בויטל

אנחנו שומעים לא מעט על המושג "קפיצת גדילה" אך מה באמת אומר המושג הזה? מתי מתרחשת קפיצת גדילה? בוודאי תבחיני בתקופה זאת בשינויים בהתנהגות ה"רגילה" של התינוק שלך. כיצד תוכלי להתמודד ואיך תעברי את התקופה הזאת קצת יותר בקלות? הכל במאמר הבא.

מתי מתרחשת קפיצת גדילה?

למה זה קורה?

קצת אופטימיות

ועכשיו לחלק החשוב ביותר- מה עושים בתקופת קפיצת גדילה?

פורסם באתר תינוק ישראלי –  https://www.israelibaby.co.il/baby-jump-on-growth

הפוסט קפיצת גדילה – על מה כולם מדברים? הופיע ראשון בויטל

התינוק שלך גדל ומתפתח. הוא מתחיל להכיר את העולם וכתוצאה מכך תתחילי לשים לב לשינויים בעיקר בהרגלי האכילה והשינה שלו. לפתע תרגישי שהוא לא מתנהג כפי שהכרת עד לאותו הרגע. ברוכה הבאה למשבר גיל 4 חודשים.

הבהרה בנושא המשבר – לכל ההורים

היכן נולד משבר גיל 4 חודשים?

למה זה קורה?

מה עושים כדי להתמודד? 

הקפידו לשמור על ההרגלים

השנה הראשונה לחיי התינוק מלאה בשינויים

ורק אל תשכחו ש …

פורסם באתר תינוק ישראלי –  https://www.israelibaby.co.il/4-month-baby-crisis

הפוסט משבר גיל 4 חודשים הופיע ראשון בויטל

כמובן שקצב ההתפתחות משתנה מילד לילד אך מתי בערך התינוק מתחיל להרים את הראש? מתי התינוק מתחיל להתהפך ?

מתי הוא מתחיל לזחול? מתי לשבת, לעמוד וללכת? אז מתי כל זה קורה? הכל במאמר הבא!

מתי התינוק מרים ראש?

מתי התינוק כבר מתחיל להתהפך ?

מתי התינוק מתחיל לאחוז ולשחרר?

מתי התינוק כבר מתחיל להסתובב ?

מתי התינוק מתחיל לאכול מוצקים?

מתי התינוק מתחיל לזחול?

עמידת שש

פורסם באתר תינוק ישראלי –  http://www.israelibaby.co.il/when-the-baby-starts

הפוסט מתי זה כבר קורה? הופיע ראשון בויטל

האם מציצת אצבע היא דבר שלילי או חיובי? האם היא יכולה לפגום בהתפתחות התינוק? צריך למנוע? איך גומלים?

זוהי נקודת המבט שלי כמלווה התפתחותית וכאמא לילדה שמוצצת אצבע.    

להכנסת הידיים לפה חשיבות מרובה מהסיבות הבאות:

ראשית, הדבר מסייע לגילוי קו האמצע של גופו, הכרחי להישענות על מרפקים, להרמת הראש, להמצאות ממושכת ונוחה על הבטן,
להיווצרות קשר עין – יד- פה, לחציית קו האמצע לצורך התהפכות וזחילה, כלומר מדובר באבן בסיס להמשך מימוש שלבי התפתחות התינוק.

שנית, הדבר מהווה עבור התינוק גרייה טקטילית עצמית (גירוי של מערכת התחושה על פני העור, המערכת שחשה מרקמים, טמפ', כאב ועוד), בשלב הראשון מכניס את ידיו ובהמשך חפצים, מרקמים ומאכלים שונים. זהו שלב בדרכו של התינוק לחקור את העולם ע"י ניסוי וטעיה. תינוק שהכניס ידיים לפה ובהמשך חפצים ומרקמים שונים, כשיתחיל לנוע ויגיע למרקמים שונים ימשיך לחקור את העולם מתוך בטחון שכבר צבר, העולם לא ייתפס כאיום בעיניו. כלומר מעבר לגרייה החושית האקטיבית, הדבר יוביל התנהגותית לפעילותו העצמאית.

שלישית, גרייה עצמית זו מפחיתה את רגישות מערכת התחושה בפה ותסייע לתינוק גם במשימת האכילה העתידית, שכן לא יירתע מאכילת מרקמי מזון שונים והדבר יסייע לגדילתו.

רביעית ולא פחות חשוב, מדובר בדרך בה התינוק לומד להרגיע את עצמו, מבלי להיות תלוי כל הזמן בהוריו.

אז אם השאלה היא האם הכנסת ידיים לפה תפגע בתינוק, התשובה היא להיפך יש לעודד זאת:

לחשוף את ידי התינוק ולא לכסותן בכפפות במשך כל שעות היום. לערסל על הידיים, במנשא, בפוף או בערסל, שכן במנח הערסול הידיים מגיעות לקו האמצע וקל להכניסן לפה. להשכיב את התינוק על הצד, שכן גם במנח זה ידי התינוק מגיעות לקו האמצע. שימוש מושכל במוצץ- לשים לב למינון בו משתמשים במוצץ על מנת שלא לחסום את ערוץ הלמידה החיוני הזה.

אבל הוא ימצוץ אצבע?

אצל תינוקות מסוימים ניתן לצפות במציצת אצבע כבר מהרחם בתמונות האולטרסאונד ואצל אחרים ההרגל יכול להיווצר בכל שלב בילדות, תינוקות שמתחילים לזחול ולנוע בעצמאות במרחב הרבה פעמים נוטשים את הרגל המציצה ומרבית הילדים נגמלים עד גיל 5, אך כולנו נחשפנו לילדים גדולים יותר ואף למבוגרים שטרם הצליחו להיגמל.

אז מה עושים כשרואים שמעבר להכנסת הידיים לפה מתחיל להיווצר אצל תינוקכן הרגל של מציצת אצבע?

אז זהו, שלא בטוח שיש הרבה מה לעשות אבל זה מה שאפשר לנסות:

הצעת מוצץ- יהיו תינוקות שחשיפה מוגברת למוצץ תגרום להם לוותר על האצבע, החשיפה צריכה להיות מאוד עקבית שכן האצבע תמיד תהיה זמינה יותר ממוצץ.

משחקים- הציעו לו להחזיק כל הזמן משחקים/ חפצים ביד על מנת להעסיק ולהפחית את משך זמן מציצת האצבע. חשפו את התינוק למשחקים גדולים על הבטן ועל הגב, כך ששתי ידיו תהיינה עסוקות.

מגע עמוק- הציעו תחליף לצורך במציצה באמצעות גירוי מערכות חושים נוספות. מגע עמוק כדוגמת עיסוי/ טפיחות/ לישות יכולים להוות תחליף מסוים או לפחות להפחית את המינון של מציצת האצבע אצל תינוקכם.

גוונו בדרכי הרגעת התינוק- בזמן בכי, עייפות או תסכול כלשהו לפני שהתינוק פונה לאצבע כמענה עזרו לו להגיע לרגיעה בדרכים חלופיות כמו תנועה, ידיים, מגע עמוק, מנשא ועוד. הקפידו לגוון בין הדרכים וגם להפחית בעוצמתן ברגע שהתינוק נרגע על מנת שלא לייצר הרגלי הרגעה אחרים מהם תרצו להפטר בהמשך.

מה לא לעשות כאשר התינוק שלך מוצץ אצבע

מה לא לעשות- אל תוציאו את האצבע בכוח מהפה, פעולה כזו לא תעצור את ההרגל ואף יכולה להחמיר את התלות באצבע. חשוב גם לא לגרום לתינוק / לפעוט להרגיש שהוא עושה משהו פסול (זכרו הוא בסך הכול מצא דרך להירגע באופן עצמאי). אמצעים כמו חבישת האצבע, מריחת תכשירים מרים או חריפים אינם מתאימים כשמדובר בתינוקות או פעוטות צעירים. ברור לכולנו כי בטיחות ילדינו קודמת לרצוננו בהפסקת מציצת האצבע.

הצלחנו וההרגל פסק- נפלא, לא הצלחנו- זה לא סוף העולם והסיכוי להפסקת מציצת אצבע באופן ספונטאני עדיין קיים.

על מציצת אצבע אצל התינוק וטיפולי יישור שיניים בעתיד

אני מבינה את החשש מהצורך העתידי ביישור שיניים, יחד עם זאת מחקר שערכתי בנושא העלה כי מציצת אצבע לא מובילה בהכרח לבעיות אורתודנטיות. כמובן שיש גם המון ילדים שלא מצצו מעולם אצבע ובכל זאת נזקקים ליישור שיניים. מציצת אצבע הינה פעולה נורמלית ואם ההרגל נפסק לפני בקיעת השיניים הקבועות (גיל 5-6) ככל הנראה לא תהיה השפעה על מבנה השיניים.

כמו כן, ישנה משמעות למאפייני הרגל המציצה המייחד כל תינוק. כך למשל הסיכוי שתינוק /פעוט המוצץ את אצבעו לפרקי זמן קצרים במשך היום יסבול משינויים מבנה השיניים קטן מזה של תינוק / פעוט המוצץ את אצבעו רק בלילה אך למשך כל שעות השינה ברצף. אם לא התרחשה גמילה עצמאית, רק בסביבות גיל 4 יש משמעות לעידוד גמילה מצד המבוגרים, שכן רק אז ניתן לנסות להסביר לילד את השלכות מציצת האצבע ולנסות להוביל בשיתוף פעולה עם הילד גמילה הדרגתית.

עדיין לא התעודדתם, הנושא ממשיך להטריד אתכם- אני מבינה אבל בואו לפחות ננסה להדגיש לעצמנו שתי נקודות חיוביות במציצת אצבע:

ראשית, מדובר בדרך הרגעה עצמית- מה יותר טוב מתינוק שלא תמיד תלוי בנו על מנת למצוא רגעי נחת והנאה. שנית, בגן שעשועים אנו יכולים למצוא המון תינוקות ופעוטות המשחקים כשמוצץ בפיהם, אך כמעט ולא נראה תינוק או פעוט שעסוק במשחק/ טיפוס/ אינטראקציה עם בני גילו כשאצבעו בפיו. חשבו בעצמכם על ההשלכות הורבאליות, החברתיות ועל משך ומינון הגירוי האוראלי שצורך כל אחד מתינוקות/פעוטות אלו.

המאמר פורסם באתר תינוק ישראלי – http://www.israelibaby.co.il/baby-sucking-finger

הפוסט מה עושים כשהתינוק מוצץ אצבע או מכניס ידיים לפה? הופיע ראשון בויטל

המאמר פורסם לראשונה באתר –  ילדים דים

הפוסט הילד שלי יושב ישיבת W מה לעשות? הופיע ראשון בויטל

בסביבות גיל 6-8 חודשים מתחילות לבקוע השיניים אצל תינוקות. התופעה מלווה בכאבים אצל רוב הפעוטות למשך תקופה ארוכה. לכן הכנו עבורכן 10 דרכים להתמודדות עם בקיעת השיניים אצל תינוקות

פורסם באתר תינוק ישראלי – http://www.israelibaby.co.il/baby-teething

הפוסט התמודדות עם בקיעת שיניים אצל תינוקות הופיע ראשון בויטל

המאמר פורסם באתר תינוק ישראלי – http://www.israelibaby.co.il/drying-breast-milk

הפוסט ייבוש חלב אם וסיום שלב ההנקה הופיע ראשון בויטל

לא תמיד צריך לקנות משחקים יקרים לתינוק כדי לעזור להתפתחות שלו. לפעמים פשוט אפשר להשתמש במה שיש בבית, כאשר לא מעט פעמים זה יוצר פתרון טוב יותר

משחקים מחומרים ממוחזרים

רעיון ראשון-

רעיון שני-

רעיון שלישי-

רעיון רביעי-

רעיון חמישי-

פורסם באתר תינוק ישראלי –  http://www.israelibaby.co.il/baby-developmental-toys

הפוסט משחקי התפתחות לתינוקות הופיע ראשון בויטל

טיפים להסתגלות קלה לאם ולתינוק בכלל וטיפים קונקרטיים לאם המניקה המעוניינת להמשיך להניק למרות השינוי בשגרה.

כיתתנו רגליים ובחרנו לבסוף את המשפחתון שהכי מתאים לנו או את המטפלת האולטימטיבית, אך הלב עדיין דופק והבטן מתהפכת- איך עוברים את התקופה הרגשית הזו?

1. מתכוננים ומכינים גם את הקטנטן- מספרים לו מה הולך לקרות לאיזה מסגרת הוא נכנס והיכן אמא ואבא יהיו כשהוא יהיה במסגרת.
2. לנסות להפגיש אותו עם ילדים נוספים שישהו עמו במסגרת החדשה, על מנת שיהיו פנים מוכרות לו כשהתקופה תתחיל.
3. להגיע למפגשי ההכרות במסגרת החדשה ובמידה ואין ליזום ולקיים מפגשים עם הדמות המטפלת.
4. תאמו עם מקום העבודה שלכם מראש  את הזמן בו תצטרכו לשהות עם הילד בהסתגלות במסגרת, זאת על מנת להפחית מעצמכם את הלחץ שאתם מאחרים ולמנוע כעסים מיותרים של הבוס ושלכם בתקופה רגישה זו.
5. לבצע הסתגלות הדרגתית- לשהות עם הילד במסגרת על מנת לייצר חווייה חיובית באזור החדש ועם הדמות המטפלת החדשה. שהפנים של הגננת או המטפלת ייזכרו כפנים שאמא חייכה אליהם ושגרמו לאמא לחייך.
6. לא לברוח- אפילו אם נראה שהילד רגוע ועסוק בפעילות כלשהי גשו להיפרד ממנו והקפידו לציין מתי תחזרו (המחישו זאת באמצעות שגרת היומיום- לאחר שנת הצהריים, לאחר ארוחת הצהריים וכו').
7. כשמגיע רגע הפרידה לא להסס, גם אם הילד בוכה, לומר לילד שאתם הולכים לעבודה ולהעביר אותו בבטחון לדמות המטפלת החדשה עם חיוך גדול. את הדמעות השאירו לאוטו בדרך לעבודה, אך את הילד (גם אם הוא בוכה) השאירו בתחושה שאתם סומכים ב100% על הדמות המטפלת או הצוות עמו הושאר.
8. כשאתם חוזרים לאסוף אותו הקפידו להשתמש במילים חיוביות למשל "אני רואה שאתה ממש אוהב את המשחקים בגן", "איזה ילדים מקסימים יש בגן", "איזה אוכל טעים המטפלת הכינה לך" והימנעו ממשפטים מנחמים כדוגמת "הנה אמא חזרה הכול בסדר", "עכשיו נהיה ביחד עד הבוקר" ועוד.
9. כשאתם עם הילד הכילו את הצורך שלו להיות צמוד אליכם יותר מהרגיל, העניקו לו את החום ותשומת הלב הנדרשת לו כעת ואל תעבירו לו את תחושת המועקה שלכם. נכון, התקופה קשה גם עבורכם זה לא פשוט בכלל לעבוד בשתי משמרות-להיות יום שלם בעבודה ומיד להגיע לילד שלא נותן לכם אפילו להיכנס לשירותים, אך ככל שתהיו בשבילו יותר בימים הללו יהיה לכם ולו קל יותר בהמשך.
10. את השעות לאחר העבודה בלו ביחד בבית או בחוץ באווירה אינטימית. את החוגים והפעילויות השאירו להמשך (גם אז חשוב לשמור על מינון נכון). הילד זקוק לשקט לאחר כל השעות בהן היה במסגרת וכמובן לחיבוק ולזמן האיכות אתכם.

נשמו עמוק, זו תקופה קשה ורגישה אך היא חולפת (כל ילד והקצב שלו). הילד הוא שלכם והוא כל עולמכם ותמיד חשוב להיות עם יד על הדופק לגבי המסגרת החדשה אך כל עוד מדובר רק בתקופת הסתגלות קשה חשוב לשדר לילד כמה שיותר בטחון בסביבה החדשה.

כעת למיניקות –

מעבר לחששות המלווים את כולנו עולות הרבה חששות ושאלות בהקשר להמשך הנקה או לגמילה מחלק מההנקות במהלך היממה.

בין אם את מתכננת לשאוב לקטן שלך בעבודה ובין אם לא חשוב להערך לשינוי המשמעותי בשגרה היומית מראש.

אם את מתכננת לשאוב בעבודה:  כדאי להצטייד מראש במשאבה ולהתנסות בשאיבה בבית. חשוב לקחת בחשבון שאם במהלך חופשת הלידה הנקת הנקה מלאה, הגוף שלך רגיל לייצר חלב לכל הארוחות של התינוק שלך.

לכן במקרה שאת תדלגי על שאיבה סביב השעה שהתינוק רגיל לינוק והחלב לא יפונה מהשד, יתפתח גודש. הגודש עלול להתפתח לדלקת ולכן חשוב שתהי ערנית ותקפידי לפנות את החלב.

אם אין לך אפשרות לשאוב מספר פעמים במהלך יום העבודה שאיבות ארוכות ניתן להרגיל את הגוף בהדרגה לשאיבה ארוכה אחת שאותה את תכווני לשעת ההפסקה שלך.

בימים ראשונים לאחר חזרתך לעבודה עד שהגוף יתרגל לשאיבה אחת בלבד את תצטרכי לשאוב שאיבה קצרה בשעות הבוקר, שאיבה ארוכה בהפסקת הצהריים ועוד שאיבה קצרה לקראת סוף יום העבודה.

בהדרגה בשאיבת הבוקר ובשאיבת אחר הצהריים את תשאבי פחות ופחות ובהמשך תישאר רק שאיבת הצהריים. בשעות שלפני השאיבה ואחרי השאיבה אם תרגישי גדושה תוכלי לפנות מעט חלב ע"י סחיטה ידנית.

אם את לא מתכננת לשאוב בעבודה, אבל מתכוונת להמשיך להניק בשאר שעות היממה: חשוב להתחיל להרגיל את הגוף שלך לא לייצר חלב בשעות העבודה כשבועיים לפני חזרתך לעבודה על מנת למנוע גודש כאשר תעדרי מהבית.

איך מתחילים את התהליך? בשעה שבה את רגילה להניק בחופשת הלידה, אך עם חזרתך לעבודה לא תהי בבית, התינוק יקבל בקבוק עם חלב שאוב, במקרה שיש לך מאגר קפוא, או פורמולה ואת תדלגי על ההנקה ותשאבי.

כשאת שואבת אל תרוקני את כל החלב משדיים, אלא תעצרי כשהשדיים מתחילים להיות רכים.

ביום השני את תצטרכי לשאוב פחות על מנת להגיע למצב שהשדיים רכים וביום השלישי או רביעי או החמישי- בהתאם לתחושת הגודש- לא תצטרכי לשאוב כלל. כשאת מרגישה שכבר אין גודש בשעה שבה היית רגילה להניק בעבר אפשר להוריד הנקה נוספת.

מה לעשות אם התינוק מסרב לקחת בקבוק?

• חשוב לא לחכות שהתינוק יהיה רעב מדי כשמנסים משהו חדש. תציעי את הבקבוק כעשרים דקות או רבע שעה לפני השעה המשוערת של הארוחה.
• כדאי להציע את הבקבוק בחוץ (במהלך הטיול בגינה למשל). הצבעים והקולות ימשכו את תשומת לבו של התינוק ויגדילו את סיכוי שהוא יסכים לקחת בקבוק.
• כדאי להציע בפעמים הראשונות חלב אם טרי בבקבוק. זה הטעם שהתינוק מכיר ואוהב. לחלב אם שהופשר יש טעם מעט שונה ויש תינוקות שרגישים להבדל.
• יש ילדים שרגישים להבדל בטמפרטורה. חלב אם יוצא מהשד בטמפרטורת הגוף ולכן יכול יכול להיות שהתינוק לא מסכים לשתות מבקבוק בגלל שהנוזל שנמצא בו קר מדי. כדאי לטפטף מעט מהבקבוק על כף היד שלך ובמקרה הצורך לחמם מעט את הבקבוק בקערה עם מים חמים.
• צורת הפיה- יש תינוקות שמעדיפים פיה רחבה. ולכן במקרה שהתינוק מסרב לקחת בקבוק אפשר לנסות בקבוק של חברה אחרת עם צורת פיה רחבה יותר.
• בימים הראשונים אם יש אפשרות כזאת כדאי להעזר בבן זוג או בסבתא למתן הבקבוקים. יש תינוקות שיסרבו לקבל בקבוק כשהם על אמא שממנה הם רגילים לינוק.
• תנועה- תינוקות אוהבים תנועה ונרגעים תוך כדי תנועה. תנסי להציע כשתינוק עליך במנשא ואת בתנועה או על כדור פיזיו.
• שינה- אפשר לנסות להציע כשאת מחזיקה את התינוק מיד כשהתעורר משינה או כשהוא מנומנם ועומד להרדם על ידייך. ברגעים אלה התינוק רגוע וזאת הזדמנות טובה לנסיון ללא התנגדות. אם התינוק לוקח מוצץ אפשר בעדינות להחליף את המוצץ בבקבוק ולתת לו למצוץ קצת לצורך התנסות.

גם אם את מתכננת לשאוב בעבודה וגם אם לא, חשוב ביותר לבקש ממי שיטפל בתינוק בהעדרך לתכנן את הארוחות כך שהתינוק לא יקבל מנה גדולה סמוך לשעה שבה את חוזרת על מנת שברגע שתגיעי תוכלי להניק.

כך תוכלי להרוויח עוד הנקה ביממה וגם סביר מאוד להניח שתגיעי גדושה ותרצי להניק כמה שיותר סמוך לחזרתך.

כדאי להשתמש ברפידות הנקה לפחות בתקופה הראשונה בעבודה על מנת למנוע טפטופים ואפילו לשים כמה רפידות הנקה בתיק למקרה הצורך.

אין ספק שהחזרה לעבודה מהווה שינוי גדול, אך עם כל החששות והאתגרים את ותינוקך תתחילו שגרה חדש. ההערכות מראש מאוד מרגיעה וחשובה ועם זאת אל תשכחי להנות מהשבועות שנותרו עד החזרה לעבודה בפועל.

אין צורך לשנות את ההרגלי ההנקה הרבה שבועות מראש. לרוב הערכות של שבועיים מספיקה בהחלט.

פורסם באתר –  ילדים דים

הפוסט כיצד שורדים את החזרה לעבודה הופיע ראשון בויטל